בשנים האחרונות, חל שינוי משמעותי בנוף ארגוני ללא כוונת רווח. בעבר, ארגונים אלה הסתמכו בעיקר על תרומות, מענקים ותמיכה ממשלתית כדי לממן את פעילותם ואת משימותיהם החברתיות. עם זאת האתגרים הגוברים של קיימות פיננסית והרצון להגביר את השפעתם הובילו ארגונים רבים ללא כוונת רווח לחקור ולאמץ את עקרונות היזמות ויצירת מקורות רווח עצמאיים. שינוי זה משקף לא רק תגובה אסטרטגית ללחצים כלכליים אלא גם גישה יזומה להרחבת האמצעים שבאמצעותם ניתן להשיג יעדים חברתיים. על ידי שילוב מיזמים עסקיים בפעילותם, ארגונים ללא כוונת רווח מוצאים דרכים חדשניות לשמור על יציבות פיננסית תוך שמירה על נאמנות למשימות הליבה שלהם. מאמר זה עוסק במוטיבציות, בסוגים ובהשפעות של מיזמים כאלה, בהתבסס על המחקר המעמיק של הילל שמיד ונעמי שרון, ומציע הבנה מקיפה של נוף מתפתח זה..

תחילת המאה ה-21 בישרה עידן חדש עבור ארגונים ללא מטרות רווח, המאופיין בנטייה גוברת ליזמות ולפיתוח מקורות רווח עצמאיים. שינוי זה, אף שהוא עדין, נובע משילוב של גורמים שעיצבו מחדש את המסגרות התפעוליות והאסטרטגיות שבהן פועלים ארגונים אלה. נוף המימון של ארגונים ללא מטרות רווח הפך תחרותי יותר ויותר, כאשר מקורות הכנסה מסורתיים כגון תרומות ומענקים הפכו בלתי צפויים יותר. אי ודאות זו אילצה ארגונים ללא מטרות רווח לחפש מקורות הכנסה חלופיים ויציבים יותר כדי להבטיח את קיומם ולהרחיב את השפעתם החברתית.

במקביל, ישנה הכרה גוברת בפוטנציאל של ארגונים ללא מטרות רווח למנף את עמדותיהם הייחודיות לחדשנות חברתית, וליצור מיזמים התומכים לא רק בצרכים הפיננסיים שלהם אלא גם תורמים ישירות למשימתם. גישה יזמית זו אפשרה לארגונים ללא מטרות רווח לחקור שווקים והזדמנויות חדשים, לגוון את מקורות ההכנסה שלהם תוך שמירה על מחויבותם ליעדים החברתיים העיקריים שלהם.

מחקר שערכו בנושא פרופ' הילל שמיד וד"ר נעמי שרון* שופך אור על מגמה מתפתחת זו ומדגיש כיצד ארגונים ללא מטרות רווח לא רק מסתגלים באופן פסיבי ללחצים כלכליים אלא מגדירים מחדש באופן פעיל את תפקידיהם בחברה. על ידי אימוץ מודלים ועסקים עסקיים, ארגונים אלה לא רק משפרים את החוסן הפיננסי שלהם אלא גם קובעים סטנדרטים חדשים להשגת יעדים חברתיים באמצעים יזמיים. מעבר זה ליזמות מסמן שינוי רחב יותר במגזר ללא מטרות רווח, שמיזוג משימה עם שוק כדי לקדם קיימות, חדשנות וערך חברתי גדול יותר.

מוטיבציות לעיסוק במיזמים עסקיים

נוף הארגונים ללא מטרות רווח הנכנסים לתחום המיזמים העסקיים החברתיים הוא מגוון, והוא כולל מגוון רחב של ישויות בעלות משימות, גדלים ותחומי פעילות משתנים. המחקר של שמיד ושרון מחלק ארגונים אלה למספר סוגים נפרדים, שכל אחד מהם תורם באופן ייחודי לתופעת המיזם העסקי החברתי.

ראשית, ישנם ארגונים חברתיים ללא מטרות רווח מסורתיים, המונעים בעיקר על ידי חזון חברתי ורצון ליצור ערך חברתי. ארגונים אלה רואים ברווחים ממיזמיהם אמצעי לתמיכה במטרות החברתיות שלהם ולהבטחת קיימות פיננסית. ישויות כאלה בדרך כלל עוסקות במיזמים המתיישרים במידה רבה עם המשימה העיקרית שלהם, תוך ניצול המומחיות והרשתות הקיימות שלהם כדי ליצור ערך חברתי וכלכלי.

שנית, ארגונים היברידיים מייצגים שילוב של מאפיינים ללא מטרות רווח ועסקיים. ישויות אלה נותנות עדיפות ליצירת ערך חברתי, אך מוכנות לוותר על חלק מהרווחים הפוטנציאליים שלהן כדי לקדם את היעדים החברתיים שלהן. ארגונים היברידיים עוסקים לעתים קרובות במיזמים המאזנים בין כדאיות פיננסית להשפעה חברתית, ומדגימים מחויבות הן לקיימות והן למשימה החברתית שלהם.

לבסוף, גם כמה ארגוני עסקים בעלי מניע רווחי עוסקים במיזמים בעלי אוריינטציה חברתית. בעוד שמטרתם העיקרית היא רווח כלכלי, מיזמים אלה יכולים גם לתרום למטרות חברתיות, מה שמדגיש את הגבולות המתרחבים של יזמות חברתית.

סוגים שונים אלה של ארגונים המאמצים מיזמים עסקיים חברתיים מדגימים את ההכרה הגוברת ביזמות כאסטרטגיה בת קיימא ובעלת ערך להשגת השפעה חברתית וקיימות פיננסית במגזר ללא מטרות רווח.

ההחלטה של ארגונים ללא מטרות רווח לעסוק במיזמים עסקיים נובעת משילוב של מוטיבציות אסטרטגיות ומוטיבציות המותאמות למשימה. על פי המחקר של שמיד ושרון, המוטיבציה העיקרית היא מימוש החזון החברתי של הארגון. מיד לאחריו מגיעה השאיפה ליצור מקור הכנסה נוסף ויציב. בסביבה שבה מקורות המימון המסורתיים הולכים ומתמעטים ונעשים תחרותיים יותר, מיזמים אלה מציעים אמצעי לעצמאות פיננסית ולקיימות, ומאפשרים לארגונים להמשיך בעבודתם ללא דאגה מתמדת למימון.

יתר על כן, עיסוק במיזמים עסקיים מאפשר לארגונים ללא מטרות רווח להרחיב את טווח ההשפעה שלהם. על ידי כניסה לשווקים חדשים או פיתוח מוצרים ושירותים המותאמים למשימתם, ארגונים אלה יכולים לטפל בבעיות חברתיות באופן ישיר וחדשני יותר. גישה יזמית זו פותחת גם דרכים חדשות לשותפויות, שיתופי פעולה ותמיכה, ומגבירה עוד יותר את יכולתו של הארגון להשיג את יעדיו החברתיים.

המוטיבציות מאחורי מיזמים אלה מדגישות שינוי אסטרטגי במגזר ללא מטרות רווח. ארגונים מבינים יותר ויותר שקיימות פיננסית והשפעה חברתית אינן מטרות סותרות. במקום זאת, על ידי אימוץ עקרונות יזמיים, הם יכולים לקדם את משימתם תוך הבטחת קיימות ורלוונטיות לטווח הארוך שלהם.

ההשפעה על ההכנסות והניהול הארגוניים

האינטגרציה של מיזמים חברתיים-עסקיים בתוך ארגונים ללא מטרות רווח השפיעה באופן ניכר הן על ההכנסות הארגוניות והן על פרקטיקות הניהול. המחקר של שמיד ושרון מספק ראיות אמפיריות לכך שבעוד שהמיזמים תורמים לעלייה מתונה בהכנסות וברווחים, יש להם השפעה עמוקה יותר על תהליכי הניהול ועל התרבות הארגונית.

מבחינה פיננסית, מיזמים חברתיים-עסקיים מציעים זרם הכנסה חלופי, משפרים את היציבות הפיננסית ומפחיתים את התלות במקורות מימון בלתי צפויים כגון תרומות ומענקים. גיוון פיננסי זה מאפשר לארגונים להקצות משאבים בצורה אסטרטגית יותר למשימות החברתיות שלהם, תוך הבטחת קיימות לטווח ארוך.

בצד הניהולי, אימוץ מיזמים חברתיים-עסקיים מחייב מעבר לסגנונות ניהול ממוקדי עסקים יותר. ארגונים מוצאים את עצמם מאמצים גישות לניהול לקוחות ואסטרטגיות שיווק מעולם העסקים, במטרה למקסם את הצלחת המיזמים שלהם. מעבר זה מוביל לעתים קרובות לסגנון ניהול מכוון יותר המתמקד בתוצאות וביעילות, בניגוד לסגנון הניהול המסורתי המאופיין בהתמקדות בתהליכים ובהתערבות קהילתית.

יתר על כן, המיזמים מעודדים שינוי תרבותי בתוך הארגונים, ומטפחים חשיבה יזמית בקרב הצוות וההנהלה. חשיבה זו מדגישה חדשנות, גמישות וגישה יזומה לטיפול בבעיות חברתיות, ומיישרת את המשימה החברתית של הארגון עם תושייה עסקית. לסיכום, ההשפעה של מיזמי עסקים חברתיים על ארגונים ללא כוונת רווח חורגת מעבר לרווחים כספיים, ומשפיעה על פרקטיקות ניהול, תרבות ארגונית והגישה הכוללת להשגת השפעה חברתית. התפתחות זו משקפת מגמה רחבה יותר לקראת מיזוג יעדים מונעי משימה עם אסטרטגיות עסקיות כדי ליצור ארגונים בני קיימא ובעלי השפעה.

המגמה הגוברת של ארגונים ללא כוונת רווח העוסקים במיזמים עסקיים חברתיים מייצגת התפתחות משמעותית במגזר, כפי שזיהה המחקר של הילל שמיד ונעמי שרון. מיזמים אלה לא רק מספקים מקור הכנסה חלופי ובר-קיימא, אלא גם מטפחים מעבר לפרקטיקות ניהול ממוקדות עסקים יותר מבלי להתפשר על המשימות החברתיות הליבה של הארגונים. המניעים להיכנס למיזמים אלה נעים מקיימות פיננסית ועד הרצון להרחיב את ההשפעה החברתית, כאשר סוגים שונים של ארגונים מאמצים גישה זו. ההשפעה של מיזמים אלה היא רב-גונית, ומשפיעה על הכנסות הארגוניות, תרבות הניהול והיישור האסטרטגי בין משימות חברתיות לבין יעדים עסקיים. ככל שארגונים ללא כוונת רווח ממשיכים לנווט במורכבויות של הנוף הפיננסי והחברתי המודרני, מיזמים עסקיים חברתיים עולים כאסטרטגיה משכנעת להבטחת קיימות והשפעה חברתית כאחד, ומבשרים עידן חדש של ניהול ללא כוונת רווח יזמי.

* לקריאת המחקר מלא